במהלך ההיריון הגוף עובר שינויים רבים שכוללים לחץ על שלפוחית השתן. הבטן שגדלה לוחצת על איברי האגן ועלולה להתרחש בריחת שתן בזמן ההריון. איך ניתן לדעת אם מדובר בבריחת שתן או ירידת מים? על כך נרחיב במאמר הבא.
בריחת שתן או ירידת מים- השפעות ההיריון
במהלך ההיריון מתרחשים שינויים רבים בכל מערכות הגוף של האישה- מערכת הלב וכלי הדם, הכליות, העור, המערכת האנדוקרינית (הבלוטות וההורמונים), מערכת העיכול, המוח ומערכת העצבים. אישה הרה מתמודדות עם תופעות פיזיולוגיות שונות. ככל שההיריון מתקדם, כך העובר גדל ושריר הרחם גדל בהתאם. גודל הרחם בא על חשבון המקום שנשאר על איברים סמוכים אליו שנמצאים בחלל הבטן וככל שהרחם גדל הוא לוחץ יותר ויותר על איברים אחרים. בין האיברים הללו נמצאת גם שלפוחית השתן.
כאשר יש לחץ על שלפוחית השתן האישה חווה תופעות כמו ריצה תכופה לשירותים ובמקרים מסוימים אף דליפת שתן. מאחר ששלפוחית השתן שמסוגלת להכיל כמות מסוימת של נוזלים נתונה תחת לחץ, האישה חשה בצורך להיפטר מהנוזלים בכמות רבה.
כמו כן, במהלך ההיריון האישה עלולה לסבול מזיהום בדרכי השתן. גם זיהום בדרכי השתן, במיוחד כאשר הוא בא בשילוב עם לחץ על שלפוחית השתן, עלול לגרום לבריחת שתן.
יש לקחת בחשבון שבהיריון יש לחץ תוך בטני גבוה. כתוצאה מכך יכולה להתרחש לבריחת שתן בעיטוש או שיעול שמגבירים את הלחץ התוך בטני.
עם התקדמות ההיריון, גובר הסיכון לבריחת שתן אך לצד זה גם גובר הסיכון לירידת מים, אז כיצד נדע אם מדובר בבריחת שתן או ירידת מים?
בריחת שתן או ירידת מים- בריחת שתן
בריחת שתן היא בעיה נפוצה מאוד בקרב גברים ונשים בגילאים שונים. הבעיה הולכת ועולה ככל שמתבגרים. בריחת שתן יכולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים של מי שסובל ממנה. בריחת שתן היא למעשה תפקוד לא תקין של שלפוחית השתן.
כאשר שלפוחית השתן עובדת באופן תקין היא מסוגלת לאגור שתן בצורה תקינה ולהתרוקן באופן רצוני ונשלט. אך יש מצבים שנגרמים מסיבות שונות שמפריעים לשלפוחית השתן לאגור את השתן בצורה תקינה או להתרוקן בצורה תקינה. במקרים אלה מתרחשת בריחת שתן.
בריחת שתן עלולה לגרום להגבלה בתפקוד ובניהול שגרת יום תקינה. אנשים שסובלים מבריחת שתן פעמים רבות עייפים במהלך היום, חווים קשיי ריכוז, דיכאון, נמנעים ממפגשים חברתיים ואף מסתגרים בבית. התסמינים של בריחת שתן משתנים בהתאם לגורם לבעיה. כפי שציינו היריון הוא אחד הגורמים שמעלים את הסיכון לבריחת שתן.
בריחת שתן או ירידת מים- ירידת מים
ירידת מים מתרחשת בסוף ההיריון ולפני הלידה. לעתים ירידת המים תהיה סמוכה להתחלת הצירים, אך זה לא הכרח. למעשה, יש מקרים רבים בהם ירידת המים תתרחש שעות רבות ולעתים אף ימים לפני תחילת הצירים. במצבים מסוימים ירידת מים עלולה להיגרם בעקבות זיהום או בעיה רפואית אחרת והיא תתרחש בשלבים מוקדמים של ההיריון.
בירידת מים, הקרומים שמחזיקים את מי השפיר פוקעים והרחם והעובר אינם מוגנים כמו שהיו לפני. לאחר ירידת המים העובר והרחם חשופים יותר לזיהומים. זה מצב שמצריך ניטור ומעקב רפואי, במיוחד אם התרחש בשלב מוקדם של ההיריון.
יש לקחת בחשבון כי במקרים בהם יש דליפת נוזלים בזמן ההיריון חשוב מאוד לפנות לאבחון ולטיפול רפואי. הסימנים המבדילים בין בריחת שתן לירידת מים הם לא חד משמעיים ואסור לקחת סיכון מיותר.
בריחת שתן או ירידת מים- סימנים
אז איך נדע אם מדובר בבריחת שתן או ירידת מים? יש מספר סימנים בולטים-
- טפטוף לעומת שטף- ברוב המקרים, בריחת שתן תתאפיין בזרזיף נוזלים חלש וממושך. לעומת זאת ירידת מים בדרך כלל תופיע בצורת שטף חזק ומהיר. יש לשים לב כי יכולים להיות מקרים של בריחת שתן חזקה ואינטנסיבית או לעומת זאת מקרים של פגיעה בקרומי השפיר שיגרמו לדליפת מי שפיר איטית ומתונה.
- ריח- ברוב המקרים לשתן יהיה ריח אופייני שקל לזהות אותו. לעומת זאת למי השפיר אין ריח כזה. נשים רבות מתארות את הריח של מי השפיר כריח שמזכיר את הריח של נוזל הזרע הגברי.
- צבע- הצבע של השתן במצב בריא הוא שקוף צהבהב ולעתים צהוב כהה יותר במקרים בהם לא שותים מספיק מים. הצבע של מי השפיר במצב בריא הוא שקוף ונטול צבע. יש לשים לב כי במקרים מסוימים מי השפיר יכולים להיות ירקרקים, חומים או אדמדמים- במקרים אלה חשוב לפנות לצוות הרפואי במהרה.
כפי שהבנו אין סימן חד משמעי לבריחת שתן או ירידת מים ולכן שוב נזכיר שבמידה ויש דליפת מים בזמן ההיריון חשוב לפנות לאבחון ולקבלת טיפול רפואי בלי לקחת סיכון.
בריחת שתן או ירידת מים- היחלשות רצפת האגן
רצפת האגן שוכנת בין רגלינו והיא מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם ושרירים. מעל רצפת האגן ממוקמים איברי האגן וביניהם גם שלפוחית השתן. לשלפוחית השתן, וגם לאיברים האחרים, החלחולת והרחם, יש פתח המשמש מעבר דרך רצפת האגן- צינור השתן, פי הטבעת והנרתיק.
כאשר שרירי רצפת האגן חזקים, הם שומרים על מערכת השתן, המין והצואה. אך במידה שהם נחלשים הם עלולים לגרום לסימפטומים כמו בריחת שתן, צניחת אברי האגן למטה, צניחת רחם, צניחת נרתיק, צניחת שלפוחית השתן ואף צניחת רצפת האגן. שרירי האגן נחלשים מסיבות שונות.
בדרך כלל שרירי רצפת האגן נחלשים כתוצאה מההיריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. במהלך ההיריון שרירי רצפת האגן תומכים ברחם ובתכולתו. במהלך הלידה, שרירי רצפת האגן מתרחבים ונמתחים על מנת לאפשר יציאה של התינוק. יש לקחת בחשבון שככל שהלידה ארוכה יותר או כאשר מתרחשת לידה מכשירנית, כך הסיכוי לפגיעה ברצפת האגן עולה.
