- מקצוענות של למעלה מ- 15 שנה.
- טיפול רפואי מותאם אישית בבריחת שתן.
- שימוש בשיטות טיפול המתקדמות ביותר בעולם.
- טיפול מקצועי לצד יחס אישי ותמיכה לכלל המטופלים.

ד"ר ארנולד קיגל (Arnold Kegel), מפתח שיטת קיגל לחיזוק שרירי רצפת האגן, היה גינקולוג אמריקני שחי בין השנים 1894 ל- 1981. התרגילים שפיתח ד"ר קיגל מהווים כיום את קו הטיפול הראשוני בבעיות שונות ומגוונות בדגש על בריחת שתן.
ההשפעות הבריאותיות של שיטת קיגל
ישנם גורמים רבים מאוד שעלולים להוביל להיחלשות של שרירי רצפת האגן כמו למשל הריון, לידה, השמנת יתר, גיל מבוגר, ניתוח קיסרי ועוד. ההיחלשות של שרירי רצפת האגן יכולה להוביל לבעיות מגוונות במערכת המין והשתן ועל ידי חיזוק שרירי רצפת האגן ניתן לסייע לסובלים מהבעיות השונות. בין היתר השיטה נמצאה יעילה לטיפול בבעיות הבאות:
- בריחת שתן – נשים הסובלות מבריחת שתן במאמץ או מבריחת שתן מדחיפות יכולות להפיק תועלת רבה מתרגול של שיטת קיגל. יעילות השיטה בטיפול בנשים אלו הוכחה במחקרים קליניים רבים מאוד.
- צניחת אברי האגן – ישנן עדויות מחקריות המצביעות על כך ששיטת קיגל מסייעת להפחתת מידת החומרה של התסמינים המופיעים בעקבות צניחת אברי האגן.
- תפקוד מיני – בשנת 1952 פרסם ד"ר קיגל מאמר ובו טען כי נשים שדואגות לחיזוק שרירי רצפת האגן שלהן יכולות להגיע לאורגזמה בקלות רבה יותר וכי נשים שדואגות לחזק את שרירי רצפת האגן שלהן נהנות מאורגזמות עוצמתיות יותר ובתדירות גבוהה יותר. יש לציין כי נכון להיום ישנה מחלוקת בנוגע למידת ההשפעה של שיטת קיגל על האורגזמה בנשים.
- יש לציין כי שיטת קיגל מתאימה גם עבור גברים בדגש על גברים לאחר ניתוח לכריתת ערמונית. על ידי תרגול של שיטת קיגל לחיזוק שרירי רצפת האגן בגברים ניתן ליהנות מזקפה יציבה ונוקשה יותר ולטפל בבעיות של בריחת שתן בגברים.
שיטת קיגל כטיפול מונע
אמנם השיטה משמשת לטיפול בנשים וגברים הסובלים מבריחת שתן, אך יש לציין כי השיטה נמצאת בשימוש גם בקרב נשים שצפויות לסבול מצניחה של אברי האגן בדגש על נשים לפני הריון או נשים בתחילת ההריון.
על ידי תרגול של שיטת קיגל לפני ההריון או בשלבים המוקדמים של ההריון ניתן להפחית את חומרת התסמינים לאחר הלידה שמקורם בהיחלשות של שרירי רצפת האגן ולהפחית באופן משמעותי את הסיכוי לסבול מצניחת שלפוחית השתן וצניחת הנרתיק לאחר הלידה.
דוגמא לתרגול שיטת קיגל
בשלב הראשון של תרגול השיטה על המטופלת יהיה לזהות תחילה את השרירים אותם תפעיל במהלך התרגול. ישנן מספר שיטות בהן ניתן לזהות את השרירים, כשבין היתר ניתן להשתין ברגליים מעט מפושקות ובמהלך ההתרוקנות לעצור את השתן באופן רצוני. השרירים אותם האישה מפעילה על מנת לעצור את זרימת השתן הם השרירים עליהם היא תעבוד במהלך התרגול.
את התרגיל הראשון ניתן לבצע בישיבה ברכינה לפנים או בשכיבה על הגב ברגליים כפופות אך לא צמודות. במהלך התרגיל יש לכווץ את השרירי הרלוונטי במשך שלוש שניות רצופות ולאחר מכן להרפות במשך שלוש שניות רצופות. יש לחזור על הכיווץ וההרפיה במשך חמש פעמים, שלוש פעמים מדי יום. במהלך הזמן ניתן לבצע את פעולת הכיווץ במשך חמש שניות רצופות ולהעלות את מספר הכיווצים לעשרה כיווצים בכל תרגול.
על מנת לבדוק את חוזק השריר ניתן להחדיר אצבע לנרתיק ולחוש את מידת הלחץ המופעל עליה. לאורך השבועות הלחץ צריך להיות עוצמתי יותר. במידה ובמהלך הכיווץ של השרירים המתרגלת מניעה את שרירי הבטן, הישבן או הירך, ככל הנראה התרגיל לא מבוצע כהלכה.
באופן כללי מומלץ להתחיל את התרגול בעזרת איש או אשת מקצוע המתמחים בתחום ולא באופן עצמאי, על מנת שניתן יהיה לתרגל את הטכניקה באופן הנכון ביותר. כמו כן, יש לציין כי ישנם מכשירים שונים המאפשרים למטופלת למדוד את רמת הטונוס בשרירים על מנת שתוכל לדעת האם היא מבצעת את התרגיל באופן המדויק ביותר והאם חל שיפור בטונוס השרירים לאורך הזמן.
אולי יעניין אותך גם:



