אורולוגים יודעים למנות כמה וכמה סוגים של בריחת שתן. בהתאם לכך, ניתן להתוות אפשרויות טיפול מתאימות. ניתן לציין דליפת שתן הנובעת ממאמץ, דליפה בשל דחיפות, דליפה המכונה מעורבת, התרוקנות לא רצונית בשל עודף או בעיה תפקודית. עוד מתברר כי סיבה מרכזית שמעלה את הסיכוי לסבול מדליפה לא רצונית, בעיקר בקרב נשים, הינה השמנת יתר.
מדוע משקל גוף גבוה מחולל בעיות בריאותיות?
אין צורך להכביר מילים על שלל הסיבוכים ובעיות הבריאות המתלוות למשקל גוף גבוה יתר על המידה. מחלות לב, שבץ, סוכרת, שחיקת מפרקים מואצת, בכל אלה עוסקים המדע וכלי התקשורת חדשות לבקרים. אולם רק מעט מדווח ביום יום, בדבר הקשר שבין השמנת יתר לבין בריחת שתן. יתכן כי הדבר נובע מכך שבכלל, מדובר בעניין די מושתק. מרבית האנשים (בעיקר נשים) יעדיפו לשמור על העניין בסוד. על פי ההערכות, נשים רבות סובלות מכך אפילו 5 שנים ויותר לפני שמגיעות לבקשת עזרה, לרופא הנשים או לאורולוג.
בדרך לשבירת חומת השתיקה, חשוב לנו להסביר כי השמנת יתר אכן משפיע על איברים שונים ובהחלט גם על אזור שלפוחית השתן, השופכה, אזור פי הטבעת וכדומה. אנשים הסובלים מעודף משקל, כאמור בפרט נשים, חווים למעשה עומס ניכר על אזור האגן. רצועות באזור זה עשויות להתרופף, לחץ על השלפוחית מביא להעצמת תחושת התכיפות וגם השופכה אכן מושפעת.
ניתן למצוא מקבילה מסוימת לכך גם בקרב נשים הרות שמשקלן תקין בדרך כלל. לרוב, הן מדווחות על שינוים בתחושת התכיפות וההתרוקנות. אך בעוד ידוע שלאחר ההיריון חל שינוי לטובה, לעיתים בסיוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן, בנשים שמנות מודעות זאת כמעט לא קיימת. הן פחות מכירות בצורך לבצע את חיזוק רצפת האגן ומייחסות פחות משמעות לעובדה שהורדה במשקל תביא לשיפור דרמטי במצבן.
כיצד מגדירים השמנת יתר בספרות הקלינית?
אין די להכריז כי השמנת יתר מעלה מאוד את הסיכוי לפתח בעיה של בריחת שתן או שלפוחית רגיזה. חשוב לשים את האצבע על הנקודה שבה עודף משקל הופך לצרה משמעותית. נדגיש, כי משקל יתר נמצא על רצף מסוים. אין מדובר על היבטים אופנתיים או אסתטיים כי אם על בחינה על פי מדד רפואי מקובל. מדד נפוץ כיום הינו ה-BMI. אך חשוב להוסיף כי אין זה המדד היחיד המוסכם. מתרבות הראיות לכך כי כאשר פיזור השומן נוטה לעבר הבטן, לרוב התחלואה הנובעת מכך משמעותית יותר. כאשר פיזור השומן נוטה למקומות אחרים ולא רק השמנה בטנית, המצב טוב בהרבה.
אך נחזור ל-BMI. מקובל לראות עודף משקל קל, בתור BMI שעולה מעל 25. מציאות כזאת נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה ויחסית, אין קשר חזק עם בריחת שתן. כאשר הנתון הזה מטפס מעלה. מעל ל-30 ויש אומרים מעל 35, ההשמנה כבר הופעת לבעיה הרבה יותר קשה. אז, בריחת השתן תופיע באחוזים הרבה יותר ניכרים. וכאשר מדובר על השמנה חולנית ממש (BMI 40 ויותר) הסימפטומים השונים מגיעים בסבירות גבוהה וכך גם בריחת השתן (ולא רק במאמץ).
האם אימוץ הרגלי חיים חדשים יכולים לסייע?
הפחתה במשקל תוכל לסייע רבות להתמודדות עם דליפת שתן. כמובן, הרווח מכך עצום, גם בדברים אחרים כגון שינה טובה יותר, פחות כאבי שרירים ומפרקים, בריאות כללית טובה יותר והערכה עצמית משופרת. השמנת יתר גם בדרך כלל מפריעה מאוד לביצוע פיזיותרפיה ותרגילי חיזוק רצפת האגן. כך שלאחר הפחתת משקל מסוימת, תרגילים אילו יכולים להביא לשיפור נוסף, של עד 50 אחוז ויותר. כלומר סיכוי גבוה לפתרון הבעיה ללא שום אמצעים נוספים כגון התערבות כירורגית או טיפול בהזרקות.
