בריחת שתן היא בעיה נפוצה עד מאוד, לה גורמים רבים: החל מהגיל או המגדר (נשים סובלות מהבעיה יותר מאשר גברים), דרך מחלות ובעיות רפואיות קיימות ועד לאורח חיים שרחוק מלהיות אופטימלי. בריחת שתן היא אף פעם לא דבר נעים, ולעיתים היא מעידה על כך שמתחת לפני השטח מתחוללות תופעות שהיינו שמחים להימנע מהן. מפלס הלחץ עולה פלאים אצל אנשים הסובלים מבריחת שתן ומגלים נוכחות של דם בשתן, בנוסף לכל הצרות. אז ממה נובע השילוב הלא מומלץ הזה? ומה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם המצב, או לכל הפחות למנוע את הביטוי החיצוני של הבעיה המשולבת?
מה בין בריחת שתן לבין דם בשתן?
הנקודה הראשונה שעלינו להבהיר היא שהופעה של דם בשתן מיסודה אינה דבר טוב. למעשה, ההמלצה העיקרית והכמעט יחידה עבור כל מי שסובל מהתופעה היא לגשת לרופא לאבחון. יכול להיות שתגלו שאין מדובר בבעיה רפואית חמורה המצריכה טיפול, אבל מנגד אבחון מדויק עשוי לגלות קטסטרופות של ממש המתרחשות בגוף. התאמה נכונה של טיפול בהתאם לכך תמנע מהבעיה להתפתח למימדי ענק ומהנזקים להפוך למוחשיים פי כמה.
לבריחת שתן כשלעצמה עלולות להיות כאמור אינספור סיבות, וכך גם להופעה של דם בשתן – מצב המכונה בז'רגון הרפואי "המטוריה". את הגורמים העיקריים המביאים לדימום מדרכי השתן נהוג לחלק לשתי קבוצות העיקריות. הראשונה היא מחלות הנפרולוגיות, כלומר, מחלות של הכליות. הן עלולות לגרום פגיעה במנגנון היוצר את השתן, שאחד הביטויים שלה הוא הפיכת גוון השתן לחום (ייתכנו ביטויים נוספים דוגמת הפרשת חלבונים). הקבוצה השתייה היא מחלות בדרכי השתן, מחלות אורולוגיות. למחלות אלה עלולים להיות גורמים רבים, לרבות דלקות, חבלות, גידולים, אבנים בכליות ועוד. במקרה הזה עשוי גוון השתן להיות אדום יותר, מכיוון שהדם המופיע בו הוא טרי יותר מאשר במצב של מחלה נפרולוגית.
לכל אלה ניתן להוסיף מצבים בהם השתן הדמי מופיע, אבל הסיבות הספציפיות לו אינן ידועות. דוגמת לכך היא הפרשת שתן משולב דם לאחר ביצוע פעילות גופנית מאומצת, נושא אשר לגביו אין תמימות דעים מוחלטת בקהילה הרפואית כיום. יש מצבים בהם אכן מדובר בנורת אזהרה למחלה חמורה שהאדם סובל ממנה, או מכשל באחד המנגנונים החשובים של הגוף. עם זאת לעיתים הסיבות הן מלחיצות הרבה פחות. אצל גברים או נשים עלול להופיע שתן דמי במהלך פעילות גופנית, ובכלל זה ריצות, כאשר השתן עלול להיות בלתי רצוני. לתופעה הזו יש לעיתים הסבר "תמים" והוא Runner's Hematuria – מצב בו כאשר כיס השתן ריק משתפשפת ונבחטת בו הדופן הקדמי באחורי. מצד שני, כאשר כיס השתן ריק אתם לא אמורים לסבול מבריחת שתן, כך שהמצב הזה פחות נפוץ אצל אנשים הסובלים מבריחת שתן.
האם יש קשר בין בריחת שתן לדלקת בשתן?
בהחלט עלול להיות קשר, אשר בכוחו גם להסביר את בריחת השתן הדמי. דלקת בדרכי השתן היא כידוע בעיה נפוצה, אשר לה גורמים אפשריים שונים – כלל אצבע הוא שככל שיש יותר תסמינים כך הבעיה צפויה להיות חמורה יותר, אך מנגד כך האבחון שלה עשוי להפוך להיות פשוט יותר. קחו מנגד מצב בו מופיע רק תסמין אחד, או לחלופין הסימפטומים שכן נותנים את אותותיהם הם מעורפלים ולא חד משמעיים. בכל מקרה קחו בחשבון שההתמודדות עם הבעיה צפויה להיות פשוטה פי כמה כאשר מאבחנים אותה בצורה מדויקת בנרתיק ובפי הטבעת.
הדלקת עלולה להתפתח במידה רבה אצל נשים פעילות מינית עקב חוסר היגיינה במהלך ולאחר קיום יחסי מין או מתן שתן. דלקת בדרכי השתן עלולה להיגרם עקב דלקות בשלפוחית, בשופכה ובאיברים סמוכים אחרים, בעיות אשכים או ערמונית, זיהומים או אבנים בכליות ועוד. בתרחישים מהסוג הזה קשה עד בלתי אפשרי לטפל בדלקת בלי שמתייחסים קודם לכן לבעיה המרכזית התוקפת את הגוף, כשהתקווה היא שפתרון הבעיה יביא להקלה משמעותית בדלקת בדרכי השתן מיד לאחר מכן.
אבל מה לכך ולבריחת שתן או שתן דמי? כפי שתראו מיד, הקשר בין הגורמים האלה עשוי בהחלט להיות מוחשי. בהקשר הנוכחי הדלקת מאופיינת בפגיעה באיזור של הגוף, חוסר איזון שאחת ההשלכות העיקריות שלו היא בריחת שתן. חשוב במצב הדברים הזה לשים לב לתסמינים העיקריים שתוקפים את האדם, תוך ניסיון לבחון האם אכן מדובר בדלקת וכן מהי דרגת החומרה שלה: דלקות חמורות עלולות להיות כרוכות בכאבים, בהגדלת הדחף למתן שתן ולדם בשתן המופיע בגווני אדום, ורוד או חום. תוצאה מכך גם השתן העוזב את הגוף בצורה לא רצונית עלול להיות דמי – סימפטום שבהחלט חשוב להכניס למשוואת האבחון של הבעיה.
שימו לב שדלקת בדרכי השתן עשויה להיות מושפעת על פי אוכלוסיית היעד. דוגמא מובהקת לכך היא המקרה של פעוטות וילדים, אוכלוסיה פגיעה בכל קנה מידה לדלקות בדרכי השתן. התסמינים של זיהום בדרכי השתן ממוינים לרוב בהתאם לגיל בו הם מופיעים, כאשר בכל קבוצת גיל עשויים להיות תסמינים ותמונה קלינית שונים לחלוטין. במקרה של פעוטות בגילאי שנתיים עד חמש שנים, בריחת שתן היא אחד התסמינים העיקריים המעידים עם דלקת בדרכי השתן. הבעיה תזוהה ככזו מן הסתם אצל פעוטות שכבר עברו גמילה מחיתולים, מכיוון שבשלבים מוקדמים יותר לא ניתן יהיה בכלל לזהות את הבעיה. אם לבריחת השתן מתווספים עלייה בדחיפות מתן השתן, צריבה או תלונות על כאבים, סימן לא מבוטל שמדובר בדלקת בדרכי השתן.
כיצד ניתן לזהות את הדם בשתן?
לכאורה, בריחת שתן עם דם היא מצב שאי אפשר לפספס. בכל זאת אנחנו נרצה לדעת מול מה אנחנו מתמודדים ולאפיין את הבעיה בצורה מקיפה. אחד מכללי האצבע בעולם הרפואה הוא שאבחון נכון ומדויק של בעיה מכל סוג צפוי להפוך את ההתמודדות איתה לפשוטה פי כמה. במקרה של בריחת שתן עם דם, הרי שיש כאן שני משתנים ראוי להכניס לתוך המשוואה. הראשון שבהם הוא בריחת שתן, והשני הופעת השתן בדם. היחס ביניהם עשוי להיות ישיר, אבל לא פעם מדובר בשתי בעיות נפרדות אשר כל אחת מהן דורשת מטבע הדברים טיפול יסודי.
הדבר הראשון בו יתבונן הרופא המאבחן הוא רשימת התסמינים אשר הופיעו אצל האדם המאובחן. במקרה של בריחת השתן, הוא ישאל מהם המצבים בהם השתן דולף: יש הבדל מהותי בין דליפת שתן במהלך שינה, לדוגמא, לבין בריחת שתן תוך כדי ריצה. סוגיה חשובה לא פחות היא תדירות בריחת השתן, כמו גם השליטה שיש לאדם על הבעיה. כאשר הוא אינו יכול לשלוט כלל באופן מתן השתן, הרי שהבעיה שלו חמורה עשרות מונים בהשוואה לאדם אשר כן שולט על השתן שלו ברוב הזמן אבל מאבד שליטה מפעם לפעם. אדם החושד שהוא סובל מהבעיה רצוי שיתעד אותה כמה שאפשר, כאשר רישומים לגבי מספר הפעמים בהם השתן בורח, המועדים המדויקים ונסיבות בריחת השתן יכולים לקחת חלק מרכזי בתמונת האבחון הראשוני שמבצע הרופא. את האבחון של בריחת השתן משלימים בהמשך לכך עם בדיקה גופנית סטנדרטית, בדיקת אולטרה סאונד שתכליתה בחינה של שלפוחית השתן ובדיקת שתן. במקרה של גברים, מכיוון שגורם סיכון עיקרי לבריחת שתן הוא בעיות בערמונית, הרופא אמור להפנות את הגבר לבדיקה של הערמונית שעלולה להצביע על גידולים, נפיחויות וצרות אחרות.
גם התסמינים של דם בשתן הם מוחשיים, אם כי לא כל מקרה בו השתן אדום מצביע בהכרח על דם בשתן: חלק מהתרופות שהאדם נוטל, או אפילו המאכלים שהוא אוכל (סלק לדוגמא), עלולים לגרום לאפקט הזה. חשוב לשים לב למאפיינים הספציפיים של הדם ולנסיבות ההופעה שלו: כמות הדם, הצבע שלו וכן הלאה. האבחון אינו פשוט, במיוחד אצל נשים, מכיוון שהגבולות בינו לבין דימום וגינלי לבין דימום רקטלי אינם ברורים תמיד. את האבחון יבצע במצב הזה רופא נשים, שיתשאל את האישה ויפנה אותה לביצוע בדיקת שתן פעם או פעמיים, לרבות בדיקת תרבית. הבדיקות עשויות להצביע על מצב תקין או על כך שישנו זיהום בדרכי השתן. את תמונת האבחון של שורש הבעיה משלימות בדיקות חיוניות דוגמת אולטרה סאונד, CT כליות, CT בדרכי השתן, ציסטוסקופיה ועוד. הרופא המטפל יחליט מהי תוכנית האבחון המלאה עבור כל אדם.
כיצד מטפלים בבעיה?
אחד הקשיים העיקריים עם בריחת שתן, ועל אחת כמה וכמה בריחת שתן עם דם, הוא ההשפעה השלילית שלו על האדם הסובל מהבעיה. אדם זה צפוי לחוש מבוכה רבתי ולפתח חשש שמא שהשתן יופיע בציבור דווקא בנסיבות הלא נעימות ביותר, מה שמסביר מדוע חלק מהאנשים משנים לחלוטין את שגרת החיים שלהם ושוהים יותר ויותר זמן בדירתם. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר בתהליך לא פשוט של אבחון וגם טיפול, התמונה הופכת למורכבת שבעתיים. על רבים מהאנשים שמגלים בריחת שתן דמי ביום בהיר אחד עוברות תקופות לא קצרות של אי ודאות, עד אשר האבחון ייתן תמונה מדויקת פחות או יותר של הבעיה ומימדיה.
גם הטיפול עצמו אינו בשיטת "זבנג וגמרנו", אלא מצריך בדרך כלל פעולות שונות המתבצעות במקביל לאורך תקופה ומצריכות הרבה סבלנות. את הטיפול מבצעים על פי דפוסי הבעיה, תוך זיהוי הגורמים המביאים לה ודרגת החומרה. במקרה של בריחת שתן, שינויים באורח החיים יכול לחולל אפקט חיובי משמעותי: הפחתה במשקל הגוף, הפסקת העישון, צמצום הצריכה של קפאין ומשקאות אלכוהוליים עד למינימום האפשרי או אפילו הנהגת סדר יום של הטלת שתן במועדים קבועים. טיפולי פיזיותרפיה נפוצים מאוד כדרך התמודדות עם בריחת שתן, במיוחד כאשר מקור הבעיה הוא היחלשות ופגיעה ביכולת התפקוד של שרירי רצפת האגן. תרופות המביאות להרפיית דופן שלפוחית השתן מהוות משתנה חשוב נוסף בתמונת הטיפולים, וכך גם הזרקת חומרים לאזורים מסביב לשופכה, טיפול באמצעות גירויים חשמליים, טיפולי לייזר ועוד. בקווים המאוחרים יותר של הטיפול, וכאשר הטיפולים הבסיסיים הוכחו כלא יעילים, ייתכן שיהיה צורך בביצוע טיפול כירורגי כזה או אחר. אחד הניתוחים העיקריים בשדה המשחק הוא ניתוח TVT, במסגרתו מבצעים השתלה של סרט נרתיקי מתחת לאמצע השופכה במטרה לתקן ולחזק את מנגנון הסגירה של השופכה. רבים מהטיפולים האלו ניתן פשוטים לביצוע, כוללים תופעות לוואי אפשריות לא נעימות, מעמידים סיכונים ומצריכים תקופת שיקום לא קצרה לאחריהם. זו הסיבה שחלק מהאנשים חוששים מכניסה לשדה המשחק הטיפולי, מה שמותיר בעיה שאינה מטופלת במועד ושרק הופכת לחמורה יותר כתוצאה מכך.
טיפולים להופעת דם בדרכי השתן יינתנו בדרך כלל כאשר התופעה חוזרת יותר מפעם אחת, וזאת עקב ההנחה שדם חד פעמי עלול להיות קשור לפעילות גופנית מאומצת לדוגמא או לאכילת מזונות מסוימים. הטיפול הוא במידה רבה אנטיביוטי ומבוסס על תרופות הניתנות בלקיחה דרך הפה. חיסרון עיקרי הוא שהתרופות האלה כוללות תופעות לוואי פוטנציאליות לא נעימות, מה שהופך חלק מהן למתאימות בעיקר לזמני שימוש קצרים יחסית (מה שלא בהכרח מתיישב עם הבעיה האמורה). דימום משמעותי עלול להיות מטופל בצורה פולשנית, דוגמת ניתוח כירורגי לטיפול בשורש הבעיה או הליך ציסטוסקופיה. בחלק מהמקרים מדובר במצבים מסכני חיים, המצריכה פעולה כירורגית דחופה – כך למשל כאשר ישנה בריחת שתן המלווה בקרישי דם, אשר החשש הוא שיחסמו את דרכי השתן. חלק מהפתרונות האחרים הם תלויי סיטואציה: ריסוק אבנים בכליות ובדרכי השתן יטפל בדימום שזהו המקור שלו, דוגמא אחת, בעוד שבמקרה של דימום שמקורו בגידול אין מנוס מכריתתו של הגידול באמצעות ניתוח כירורגי או ציסטוסקופיה.
כמובן שעצם השילוב בין בריחת השתן לבין הופעת הדם בשתן עלול להצריך אמצעי טיפול נוספים ונקודתיים יותר.
האם מוצרי ספיגה יכולים לעזור?
פתרונות ספיגה הופכים במצב הדברים הזה לאחת מדרכי ההתמודדות היותר ראויות עם בריחת שתן בכלל ובריחת שתן עם דם בפרט. המדובר בשורה ארוכה של מוצרים, המיועדים להשתלב בשגרת חיי היום היום שלנו ולהביא לכך שבריחת השתן הדמי אמנם תתרחש – אבל לא ניתן יהיה להבחין בה. הדגש כאן הוא על מוצרים פשוטים לשימוש, שניתן להשתמש בהם בלי שיש השפעה כלשהי על שגרת החיים, ובמידה רבה בלי שבכלל שמים לכך לב בשלב מסוים. הפתרונות האלה הם נגישים במידה המלאה ביותר וניתנים לרכישה כיום במחירים שווים לכל כיס.
קצרה היריעה מלפרט כאן על כל פתרונות הספיגה המוצעים כיום. חלק מרכזי בתמונה הם פריטי הלבוש, דוגמת חיתולים למבוגרים, תחתונים, תחתוניות או מכנסנוים. אלו משולבים מתחת לבגדים ומספקים להם את ההגנה הנדרשת. אדם המשתמש במוצרים אלה יכול לקבל הרבה מאוד שקט נפשי וביטחון עצמי, שאינם מובנים מאליהם במצבים מהסוג הזה. שימו לב שיש מוצרים ברמות ספיגה שונות. מוצרים המיועדים לדליפות קלות יחסית יתאימו לאנשים אשר שולטים באופן יחסי על מתן השתן שלהם, וכך כאלה שהדליפה אצלם היא בכמות ובתדירות "שפויה" יחסית. מנגד, יש אנשים שירכשו מוצרי ספיגה להרטבות כבדות, המתאימים במידה רבה למי שאינו שולט כלל על סוגריו.
לצד זה תוכלו למצוא מוצרים המיועדים לפעולות שונות בחיי היום יום. אצל אנשים אצל בריחת השתן מופיעה בעיקר בשעת הלילה, במהלך השינה, נראה שאין מנוס מלהצטייד גם בסדין חד פעמי שיגן (גם) על המיטה שלהם. דוגמא נוספת היא מגבונים לחים למבוגרים, הנוטים להיות עבים ואינם כוללים לרוב בישום או אלכוהול.
חשוב לזכור שפתרונות הספיגה אינם מיועדים להתמודד עם שורש הבעיה וכמובן שלא לפתור אותה. לצורך זה עליכם לבצע אבחון ולנקוט באסטרגיה טיפולית, כפי שציינו קודם לכן. אבל, וזה אבל גדול מאוד, הם בהחלט רלוונטיים בכל תקופת אי הוודאות והטיפול, שהיא כאמור ממושכת. מוצרי הספיגה הם פעמים רבות ההבדל בין בעיה המשפיעה לרעה על כל אספקט בחיים שלנו, לבין כזו שאפשר להתמודד איתה בצורה פשוטה ולעיתים כמעט מבלי לשים לב.
