אם אתם רצים חובבנים או ספורטאים מיומנים יכול להיות שאתם סובלים מבריחת שתן תכופה. למה זה בכלל קורה לכם, איך אפשר לטפל ובכלל למנוע? ניסינו לענות בהרחבה על שאלות שהכי עניינו אתכם בנושא
פעילות גופנית, ובכלל זה ריצה, מומלצת עבור כל אחד או אחת. היא עמוסה ביתרונות ומגדילה את הסיכויים לכך שנישאר בריאים לאורך זמן. הקושי הוא שלעיתים יש גורמים שמקשים עלינו להתמיד בפעילות גופנית, מה שמקטין את התדירות והעצימות של הפעילות הגופנית. בריחת שתן במהלך ריצה, בעיה הנפוצה בעיקר אצל נשים (אבל לא רק), עונה על ההגדרה הזו בדיוק. הנה כל מה שצריך לדעת על הגורמים לבריחת השתן, המשמעות שלה והפתרונות המגוונים המוצעים כיום להתמודדות עם הבעיה.
מהם הגורמים העיקריים של בריחת שתן במהלך ריצה?
מבחינה מעשית, תופיע בריחת השתן בדרך כלל כאשר תהיה עלייה קיצונית בלחץ התוך בטני תוך פרק זמן קצר. עלייה זו מאפיינת את כל מסוגי הפעילויות הגופניות – למשל ריצה, קפיצה וכפיפות בטן – וגם פעולות שגרתיות אחרות דוגמת צחוק, שיעול או הרמת משאות. אלא שבמצב התקין הפעולות האלה אינן אמורות להביא כמובן לבריחת השתן, כך שהיא מצביעה על בעיה אחרת המתפתחת לה מתחת לפני השטח.
בריחת שתן נפוצה אצל לא מעט אנשים, כאשר לבריחה עצמה עשויים להיות גורמים שונים המסבירים את בריחת השתן או לחלופין מחמירים את מימדי הבעיה. המכנה המשותף לרוב המקרים הוא חולשה של שרירי רצפת האגן, מה שמסביר מדוע האוכלוסייה העיקרית הסובלת מבריחת שתן היא נשים..
למה נשים סובלות יותר מבריחת שתן ואיך זה ישפיע עליהן בריצה?
לאחר הריונות ולידות הרקמות, העצבים והשרירים ברצפת האגן נחלשים בצורה משמעותית, ואחת התוצאות האפשריות של כך היא הגדלת הסיכויים לבריחת שתן. שכיחות הבעיה גבוהה אצל נשים אשר עברו יותר מלידה אחת, אשר הולידו תינוקות במשקל גבוה יחסית או עברו לידה מכשירנית באמצעות מלקחיים. לראיה, כרבע מכלל הנשים מעל גיל עשרים וכשליש מהנשים שעברו את גיל חמישים סובלות מבריחת שתן בדרגה כזו או אחרת. אצל רבות מהן הבריחה מתרחשת במידה רבה בעת ריצה.
כיצד הגיל משפיע על הופעת בריחת שתן לראשונה?
הגיל הוא פקטור מרכזי אחר שמשפיע על בריחת שתן. כידוע, פעילות גופנית וריצה בפרט מומלצת בכל שלב בחיים, ועל אחת כמה וכמה בעשורים המתקדמים. החולשה של מערכות הגוף, ובעיקר הרקמות התומכות, רקמות החיבור והשרירים, מסבירות את השכיחות הגבוהה. גורמי סיכון נוספים הם מחלות כרוניות ממושכות שהאדם סובל מהן בגילאים המאוחרים של חייו, בחלק מהמקרים מחלות שהתפתחו אצלו במשך שנים.
אנחנו רואים שאצל רבים מהאנשים המבוגרים יותר הפעילות הגופנית היא מינימלית עד לא קיימת, לעיתים בגלל אותן הבעיות המקשות על ביצועה. אפשר לראות כי השכיחות לבריחת שתן עולה עם השנים הן אצל גברים והן אצל נשים, כאשר אחד הגורמים לכך הוא גיל המעבר המביא לשורה ארוכה של שינויים הורמונליים בגוף.
אם אני סובל ממשקל עודף, האם יש סיכוי מהיר יותר ללקות בבריחת שתן?
הבעיה צפויה להחמיר על אחת כמה וכמה אצל אנשים, בכל הגילאים, אשר סובלים ממשקל עודף. הסיבה לכך היא שעודף המשקל יוצר לחץ על שלפוחית השתן ומביא עם הזמן להיחלשות הדרגתית של שרירי רצפת האגן.
מחלות וגידולים מעמידים עבור האדם לא מעט סיכונים, כולל בריחת שתן. מחלות המשפיעות לרעה על תפקוד מערכת העצבים, פגיעות בעמוד השדרה וניתוחים הנעשים כדי להתמודד עם מצבים שונים עלולים להגדיל את הסבירות לבריחת שתן בכלל, ולבריחת שתן במהלך ריצה בפרט.
עיקר הגורמים שהוזכרו עד כה נחשבים לממושכים באופן יחסי, כלומר, מצביעים על מצב קבוע או לכל הפחות כזה הנמשך או מתפתח במשך תקופה ארוכה. אלא שלמרבה הצער התמונה של בריחת שתן אינה מסתכמת בגורמים אלו.
לבריחת שתן יש רשימה ארוכה של גורמים זמניים, ביניהם ניתן למנות דלקות בדרכי השתן, הריון אצל נשים (בעיקר עקב הלחץ שמפעיל הרחם וגם האופן בו ההורמונים משפיעים על השרירים), נטילה של תרופות בעלות אפקט משתן (דוגמת תרופות להתמודדות עם יתר לחץ דם או אי ספיקת לב) ואפילו הרגלי החיים שלנו. המציאות מראה שיש מזונות ומשקאות שעלולים להביא לגירוי של שלפוחית השתן ולהגדלת הסיכויים לבריחת שתן, כאשר כמה מה"בעייתיים" שבהם כוללים משקאות אלכוהוליים או מוגזים, קפאין, מאכלים חריפים ועוד.
האם מומלץ להימנע מפעילות גופנית בעקבות בריחת השתן?
ממש לא, מכיוון שידוע כיום שפעילות גופנית היא מומלצת עבור כל אחד וגם יכולה לסייע רבות לסובלים מבריחת שתן. למרבה הצער יש אנשים רבים שכן נמנעים מפעילות גופנית עקב בריחת השתן הכרוכה בה, לרוב עקב תפיסה לא נכונה של הסיטואציה.
הדבר הראשון שחייבים להבין הוא שלבריחת השתן יש כאמור רשימה ארוכה של גורמים – אבל ריצה אינה חלק מהם. העובדה שהסיכויים לבריחת שתן עולים במהלך ריצהאין משמעותה שהריצה היא שתביא לבריחת השתן. תחת זאת יש מצב קיים, לא נעים בכלל, שבריחת השתן במהלך הריצה היא אחד התסמינים העיקריים שלו.
זאת ועוד, ידוע כיום כי בכוחה החיובי של הפעילות הגופנית להשפיע לטובה על הגוף וגם על שרירי רצפת האגן. פעילות גופנית מבוקרת עשויה להביא לחיזוקם של השרירים ה"בעייתיים", אשר היחלשותם היא אחד מגורמי העל הכלליים לבריחת שתן. זו בדיוק הסיבה שרופאים רבים ממליצים על התחלה של תוכנית אימונים ייעודית לחיזוק שרירי רצפת האגן או אפילו מפנים את המטופלים שלהם לטיפולי פיזיותרפיה. העובדות המעודדות מהבחינה הזו מראות שהחלק הארי של הנשים שהחלו בפעילות גופנית לחיזוק רצפת האגן דיווחו תוך פרק זמן שאינו ארוך מדי על שיפור משמעותי במצב הבריאותי והקטנה של בריחת השתן אצלן.
קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על התרגילים היותר יעילים לשיפור מצבם של שרירי רצפת האגן, כאשר חלק משיטות האימון המרכזיות הנהוגות כיום מתייחסות לכך באופן מובהק: די אם נזכיר את היוגה, הפילאטיס או שיטת קיגל.
התרגילים מועברים לרוב על ידי מדריכים מומחים לתחום, אם כי כיום בעידן האינטרנט ניתן למצוא גם שלל מדריכים מצולמים או מפורטים החושפים אתכם לרזי השיטות. היתרון הוא שאת רוב התרגילים ניתן לבצע בבית, בלי ציוד עזר או לחלופין עם אביזרים שאמורים להימצא בכל בית (כיסא למשל). החיסרון הוא שהתרגילים מחייבים התמדה ולא בהכרח יהיו יעילים עבור כל אדם באותה מידה, מה גם שלעיתים אופן הביצוע שלהם לוקה בחסר. בנוסף לכך הצפי הוא לשינוי הדרגתי, שעשוי להימשך חודשים ארוכים, כך שהמתאמנים נותרים עם תקופה די ארוכה בה הם "חשופים" לבריחת השתן ולהשלכות הלא נעימות שלה עליהם.
אילו שינויים באורח החיים יכולים לסייע לנו?
ראינו קודם לכן כי לכשלים שונים באורח החיים שלנו עלולה להיות השפעה על בריחת שתן, תוך הגדלת הסבירות שנסבול מבריחת שתן במהלך ריצה. מן העבר השני של המשוואה, עליכם לזכור כי ניתן להקטין ולצמצם את מימדי הבעיה הקיימת עם כמה התאמות באורח החיים, חלקן פשוטות לביצוע וחלקן לא. הפחתת כמות הנוזלים שהאדם צורך, עקב מחשבה שהדבר יקטין את תדירות בריחת השתן אצלו, היא פעולה שגויה ובעיקר מסוכנת עבור הגוך. מה שכן ניתן לעשות הוא לצמצם עד למינימום האפשרי את הצריכה של המשקאות אשר מוגדרים כבעייתיים (משקאות מבוססי אלכוהול או קפאין למשל) ולשתות במקומם מים וסוגים שונים של חליטות צמחים.
מכיוון שבריחת השתן במהלך ריצה מופיעה לא פעם אצל אנשים הסובלים ממשקל עודף, תהיה זו המלצה מועילה לכל מי שמשתייך על הקבוצה הזו לעשות הכול על מנת להפחית את משקל הגוף בצורה בריאה ומבוקרת. כל שינוי במשקל הגוף, אפילו של קילוגרמים בודדים, עשוי להקטין את מימדי הבעיה, לשפר את מדדי הבריאות האחרים וגם את התחושה האישית. הפעילות הגופנית המבוצעת על ידי הסובלים מהבעיה יכולה להיות לכן מכוונת לשתי חזיתות: מצד אחד הפחתה של משקל הגוף, ומן העבר השני חיזוק שרירי רצפת האגן. המטרות האלה לא בהכרח סותרות, אבל כדי שתוכלו לבצע את התרגילים בצורה יעילה ולהגדיל את רמת היעילות של הטיפול הגופני המשולב אתם יכולים להרכיב תוכנית אימונים עם בעל מקצוע ולבצע אותה תחת הליווי הצמוד שלו.
אנשים הסובלים מבריחת שתן הם לא פעם בעלי מחלות רקע, אשר בריחת השתן היא חלק מ"תופעות הלוואי" העיקריות שלהן. זוהי סיבה מצוינת נוספת לגשת לאבחון אצל בעל מקצוע, אחריו תדעו מול מה אתם מתמודדים ובעיקר אילו דרכי פתרון קיימות. במספר לא מבוטל של מקרים שיפור המחלה תביא להקטנת התסמינים השונים שלה, כולל בריחת שתן. מן העבר השני של המשוואה, ברור מדוע מחלות שאינן מטופלות בצורה ראויה צפויות להחמיר ולגרום לנזקים שונים לגוף.
מהם הפתרונות המוצעים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית?
הרפואה הקונבנציונלית מציעה פתרון כמעט לכל סוג של מחלה או בעיה, וגם במקרה של בריחת שתן יש לה לא מעט תשובות. בהרבה מאוד מקרים הטיפול מבוסס במידה רבה על תרופות שונות, שהתכלית העיקרית שלהן היא להביא להרפיית שלפוחית השתן ולעיכוב אותן התכווצויות אשר יוצרות את התחושה הלא נעימה ועלולות להביא לדליפה.
התרופות הייעודיות מצריכות מרשם רופא, כאשר סכנה עיקרית הכרוכה בהן היא כמובן תופעות הלוואי. מומלץ לבדוק תמיד מהן תופעות הלוואי הכלליות וכן האם צפויים סיכונים כלשהם לאדם הספציפי. התנגשויות בין תרופות למשל הן אחת הבעיות הרפואיות המרכזיות, כאשר טעויות "תמימות" לכאורה עלולות להביא לנזקים אדירים או אפילו לגרום למוות. למעשה, בארצות הברית התנגשויות בין תרופות היא אחד מגורמי התמונה המרכזיים בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
התרופות ניתנות בדרך כלל בשלבים הראשונים של הטיפול בבעיה, לאחר שכבר מאבחנים אותה ויודעים פחות או יותר "מי נגד מי". אלא שלא פעם אנחנו מגלים כי הטיפול אינו יעיל, או לכל הפחות אינו מתבצע ביעילות שהיינו מצפים לה. במקרים אלה ייתכן מאוד שיהיה צורך לגשת לקווים הבאים של הטיפול בבעיה, לעבר טיפולים מורכבים יותר בעלי רמת סיכון מוגברת.
אם הבעיה מחמירה ומקשה בצורה דרסטית על האדם לחיות את חייו, יכול להיות שהפתרון יהיה ניתוח כירורגי. סוג הניתוח ואופן הביצוע שלו תלויים בגורמים הנקודתיים המביאים לבריחת השתן ובדרגת החומרה של הבעיה. החסרונות הם שהניתוחים עלולים להיות בלתי נעימים בעליל, להצריך תקופת התאוששות מסוימת וגם לכלול סיכונים לנזקים חמורים יותר.
דרך טיפול נוספת, השמורה אף היא למצבים הקשים יותר של הבעיה, היא טיפול בביופידבק. הטיפול מבוסס על פולסים חשמליים, ובמסגרתו מחוברות אלקטרודות לנקודות שונות בגוף שעשויות להיות רלוונטיות מבחינת הגורמים לבריחת השתן, דוגמת פי הטבעת, הנרתיק, שרירי הבטן ועוד. האלקטרודות מנתרות את פעילות המוקדים, כאשר תוך כדי מבצעים המטופלים תרגילים שמטרתם בחינה של תפקוד וכיווץ השרירים. כך הם יכולים להבין ממה הם סובלים וכיצד הם יכולים לשפר את השימוש בשרירים שלהם במטרה להקטין את הבעיה. חיסרון עיקרי הוא שתוצאות אתם צפויים לראות רק לאחר כמה חודשי טיפול.
כך או כך, קחו בחשבון שהטיפול בבריחת שתן אינו פשוט ומצריך בחלק מהמקרים התמדה ובעיקר סבלנות. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה מומלץ במספר לא מבוטל של מקרים לפעול בחזיתות שונות. שינויים בשגרת החיים הכרחיים כמעט בכל המקרים, בעיקר ברמת התזונה והספורט, כאשר פעמים רבות מוחלט להוסיף אליהם את הטיפולים הקונבציונליים יותר.
איך ניתן להסתיר את הבעיה?
עד כה, התייחסנו בעיקר לדרכים שעומדות לרשותנו לשיפור המצב בצורה הדרגתית, תוך תקווה שלאחר פרק זמן סביר ניתן יהיה כבר לסמן "וי" על הבעיה. תוך כדי התהליך, עם זאת, צפוי שהאדם ירצה למנוע את אותו שיבוש אפשרי באורח החיים שלו. המחשבה כאן היא די פשוטה: אם בנקודת הזמן הנוכחית דרושה תקופה נוספת על מנת שאפשר יהיה לראות תוצאות בטיפול בבריחת השתן, הרי שפתרון ביניים צריך לשים דגש על צמצום מימדי הבעיה ובעיקר היכולת של הסביבה להבחין שדבר מה אינו כשורה מתחת לבגדים. פתרון זה מתחבר לאחד החששות העיקריים המופיעים אצל אנשים הסובלים מהבעיה. עקב הפחד שלהם שהשתן יופיע לו בפומבי במהלך ריצה, רבים מהם נוטים להסתגר בבעיה ולשנות את שגרת הפעילות. כך הריצה עלולה לצאת מהתמונה, מה שכאמור אינו מסייע להתמודדות עם המצב אלא עלול להביא להחמרה שלו.
הפתרון המתבקש במצבים מהסוג הזה הוא מוצרי הספיגה המתקדמים, שלמרבה השמחה המשובחים שבהם עומדים בדרגות האיכות הגבוהות ביותר. יש סוגים שונים של מוצרי ספיגה, אשר המכנה המשותף ביניהם הוא העובדה שהם סופגים בצורה מושלמת את השתן, מונעים ממנו להכתים את הבגדים (או גרוע מכך – לטפטף מהם) ולהגדיל בצורה משמעותית את תחושות הנוחות והביטחון של אלו הסובלים מהבעיה.
קטלוג פתרונות הספיגה כולל בתוכו מכנסונים ותחתוניות, המיועדים להילבש מתחת לבגד ולספק הגנה באזור הזקוק לה ביותר. דרגת החומרה של הבעיה עלולה להשפיע על סוג הפתרון הנדרש. אם האנשים סובלים מבריחת שתן קלה או קטנה יחסית, המתרחשת בעיקר בריצות – הם יכולים לבחור במוצרים המיועדים להרטבה "קלה" (פתרון המתאים גם למי שעצמאי מספיק כדי להחליף באופן עצמאי את אמצעי הספיגה כשיש בכך צורך). מנגד, אנשים ברמת תפקוד נמוכה שאינם מסוגלים לשלוט כלל על הסוגרים יזדקקו למכנסונים להרטבה "כבדה". ברוב המקרים האנשים הסובלים מבריחת שתן במהלך ריצה ישתייכו על הקבוצה הראשונה, אבל כל מקרה צריך להישקל לגופו. סל פתרונות הספיגה כוללים מוצרים אחרים שיכולים להיכנס לתמונה. אדם הסובל מבריחת שתן לא רק במהלך ריצה, אלא גם בשינה, יכול לרכוש משטח הגנה או לחלופין סדין חד פעמי. מגבונים לחים למבוגרים או פתרון נקודתי אחר.
למוצרי הספיגה למיניהם כמה יתרונות מוחשיים. אלו הם מוצרים זמינים ופשוטים לשימוש, שהסביבה לא תבחין בהם כלל (למעשה, חלק מהם כה נוחים עד שגם מי שמשתמש בהם באופן הדוק שוכח מהם בשלב מסוים). המוצרים האלו מאפשרים לאנשים הסובלים מבריחת שתן להמשיך בשגרת החיים שלהם ללא כל חשש, כולל ביצוע הריצות והפעילות הגופנית האחרת. הם אינם כוללים בתוכם אי אילו סכנות ומגיעים במחירים שווים לכל נפש. המוצרים לא יפתרו כמובן את הבעיה המביאה לבריחת השתן במהלך הריצה, אבל הם בהחלט צפויים להקטין את ההשפעה שלה על החיים שלכם עד יעבור זעם.
