היסטרוסקופיה ניתוחית היא פרוצדורה רפואית שבה מסתכלים לתוך חלל הרחם ומבצעים פעולות רפואיות שונות בגישה נרתיקית (הכניסה לחלל הרחם מתבצעת דרך צוואר הרחם). במקרים רבים בהליך רפואי זה מטפלים בממצאים חריגים שהתגלו במסגרת בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית.
בדומה להיסטרוסקופיה אבחנתית, המחצית הראשונה של המחזור החודשי היא מועד המומלץ ביותר לביצוע היסטרוסקופיה ניתוחית, כלומר בין הפסקת הדימום למועד הביוץ. בפרק זמן זה מתאפשרת ראות טובה יחסית, שכן רירית הרחם דקה במיוחד. בהשוואה להיסטרוסקופיה אבחנתית, היסטרוסקופיה ניתוחית נחשבת לפעולה פולשנית יותר.
מה הן ההתוויות לביצוע היסטרוסקופיה ניתוחית?
דימום רחמי שאינו סדיר
הכוונה היא לדימום בין הווסתות או לדימום מוגבר מאוד בזמן הווסת. הגורמים השכיחים ביותר לדימום שאינו סדיר כוללים פוליפים של רירית הרחם, שגשוג יתר של רירית הרחם (המופיע על רקע של הפרעות הורמונליות), שרירנים, רירית אטרופית (רירית ניוונית) או סרטן רירית הרחם.
בדרך כלל, כאשר מאבחנים שרירן או פוליפ, ההמלצה היא להסיר את הממצא במסגרת היסטרוסקופיה ניתוחית. בנוסף, נהוג לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית בנשים ללא עדות לפתולוגיה בחלל הרחם, הסובלות מדימום חזק בזמן הווסת. במקרה הזה ישנה אפשרות לצרוב את רירית הרחם (אבלציה) או להסיר אותה.
כמו כן, נהוג לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית במקרים שבהם המטופלת סובלת מדימום לא סדיר לאחר לידה או הפלה, אם ישנו חשד סביר לשארית בחלל הרחם (לאחר בדיקת אולטרסאונד).
הפלות ואי פוריות
היסטרוסקופיה ניתוחית נכנסת לתמונה גם במקרים שבהם יש לטפל בממצאים תוך רחמיים שונים שעשויים להוביל להפלות ובעיות פוריות. הכוונה היא למשל להידבקויות תוך רחמיות הבאות לידי ביטוי לרוב בדימום מועט או אפילו באל וסת במקרים החמורים, שרירנים או פוליפים שעשויים לפגוע בתהליך ההשרשה וכן מומי רחם מולדים (למשל מחיצה תוך רחמית המהווה גורם ברור להפלות חוזרות).
ממצאים חריגים באולטרסאונד
גילוי של ממצאים חשודים בבדיקת אולטרסאונד (חשד לשארית אחרי הפלה או לידה או פוליפ), לרוב מחייב הסרתם באמצעות היסטרוסקופיה, הנחשבת להליך המקובל לביצוע פעולה זו.
אילו בדיקות יש לעבור לפני שניתן לגשת להיסטרוסקופיה ניתוחית?
ברוב המוחלט של המקרים מבצעים את הפעולה במסגרת אשפוז יומי וכן בדרך כלל נהוג לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית כשהמטופלת בהרדמה כללית. לפיכך, יש להגיע לטיפול בצום של שש שעות וכן לבצע לפני ההליך בדיקה הנקראת "ספירת דם".
אם המטופלת מעל גיל 40, עליה לעבור לפני ביצוע ההיסטרוסקופיה בדיקת א.ק.ג ואם היא מעל גיל 60, עליה לעבור בנוסף גם צילום חזה. אלו הן ההנחיות הכלליות הרלוונטיות לכלל האוכלוסייה, אך ישנן גם הנחיות הרלוונטיות למטופלות הסובלות מבעיות רפואיות ספציפיות.
במצבים רפואיים ספציפיים, יהיה על המטופלת לעבור בדיקות נוספות ולהשיג לפני הפעולה אישורים של מומחים שונים. זוהי הסיבה בגינה יש לעדכן את הרופא המטפל בכל בעיה רפואית שהיא, גם אם לכאורה היא לא נראית קשורה לבעיה הרחמית.
כיצד מתנהלת היסטרוסקופיה ניתוחית?
לאחר שהרופא מחטא את הנרתיק למניעת זיהום, יש להרחיב את הרחם על מנת שניתן יהיה להחדיר את הציוד הרפואי (להיסטרוסקופ שנעשה בו שימוש במסגרת היסטרוסקופיה ניתוחית ישנו קוטר רחב יותר בהשוואה להיסטרוסקופ שנעשה בו שימוש במסגרת היסטרוסקופיה אבחנתית).
בזמן שהרופא מחדיר את ההיסטרוסקופ, הוא צופה במסך שבו ניתן לראות בבירור את המסלול שעושה המכשיר. את חלל הרחם מרחיבים באמצעות נוזל (סיילין או גליצין).
ההליך כולל שימוש בכלים שונים בהתאם לצורך: ניתן להחדיר דרך ההיסטרוסקופ מספריים וכן נהוג להשתמש באלקטרודה חשמלית המאפשרת לעצור דימום על ידי צריבה של כלי דם או לחתוך רקמות.
האם מדובר בפרוצדורה מסוכנת?
בדומה לכל פעולה רפואית באשר היא, גם במקרה של היסטרוסקופיה ניתוחית ייתכנו סיבוכים שונים, אך חשוב לציין כי מדובר בסיבוכים המתרחשים לעתים רחוקות ביותר. כך לדוגמה אחד הסיבוכים האפשריים הוא ניקוב של הרחם, אך מדובר בסיבוך נדיר במיוחד. לכן, היסטרוסקופיה ניתוחית מבצעים אך ורק אצל רופא מומחה עם ניסיון מוכח בתחום כדי למנוע במהלך הפרצדורה ושיקום טוב יותר לאחר ההליך.
לאחר ההליך, ייתכנו זיהומים ואף הידבקויות תוך רחמיות וסיבוכים נדירים נוספים כוללים חוסר איזון במשק המלחים והצטברות של נוזל בריאות. סיבוכים אלו קשורים לנוזל המשמש להרחבת חלל הרחם וזוהי הסיבה בגינה כאשר נעשה שימוש בגליצין, חובה למדוד במהלך הפעולה את כמות הנוזל בכל רגע נתון. הרופא המטפל ידאג לתת הנחיות רפואיות מקדימות על מנת למזער עד כמה שניתן את כלל הסיכונים.
כיצד ארגיש לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית?
לא אחת לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית המטופלת חווה התכווצויות, דימום או הפרשות מהנרתיק, אך תופעות אלו חולפות תוך מספר ימים (תוך מספר ימים ניתן כבר לחזור לבצע פעילות גופנית).
רק במקרים מסוימים יומלץ למטופלת ליטול במשך מספר שבועות אסטרוגן ואלא אם כן ישנו חשד ברור לזיהום, אין כל צורך ליטול תרופות אנטיביוטיות. במקרים מסוימים יוחלט לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת שניתן יהיה לוודא שלא נוצרו הידבקויות תוך רחמיות.
