חוות דעת רפואית, היא הראייה המרכזית בכל תביעת רשלנות רפואית. על כן, כאשר מטופלת נפגעה מרשלנות רפואית באבחון או בטיפול בבריחת שתן והיא מעוניינת להגיש תביעה נזיקית, עליה להגיש עם התביעה חוות דעת של מומחה רפואי.
במאמר זה נבחן מהו תפקידה של חוות הדעת הרפואית, כיצד בוחרים את המומחה המתאים לכתיבת חוות הדעת והאם לנתבע בגין רשלנות רפואית, קיימת הזכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.
חוות הדעת הרפואית – מהו תפקידה?
רשלנות רפואית הנה מצב שבו ניתן לאדם טיפול רפואי, אשר אינו תואם את סטנדרט הטיפול המקובל והטיפול גרם למטופל לנזק פיזי ממשי. במקרה של אבחון וטיפול בבריחת שתן, יכולה הרשלנות הרפואית לבוא לידי ביטוי הן בשלב האבחון (למשל, אבחון לא נכון של סוג הבעיה) והן בשלב הטיפול (קבלת החלטה על טיפול לא מתאים, או ביצוע הטיפול עצמו באופן רשלני).
בבואה של המטופלת להגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית, יהיה עליה להוכיח כי הטיפול שניתן לה היה רשלני וכי הנזק שנגרם לה, הוא תוצאה של הטיפול ולא של אירוע רפואי אחר. זהו תפקידה של חוות הדעת הרפואית: להוכיח את טענת הרשלנות, כלומר, להראות מדוע חרג הנתבע מסטנדרט הטיפול הסביר, לבסס את הקשר הסיבתי בין הטיפול הרשלני, לבין הנזק של הנפגעת ולעמוד על היקפו וחומרתו של הנזק.
כיצד בוחרים את המומחה הרפואי?
חוות הדעת הרפואית היא זו אשר מבססת את תביעת הרשלנות הרפואית ועל כן, יכולה להביא לקבלתה או לדחייתה של התביעה על ידי בית המשפט. לפיכך, יש לבחור בזהירות רבה ובשיקול דעת, את המומחה הרפואי, אשר יכתוב את חוות הדעת ויעיד בעת הצורך, בבית המשפט. כיצד בוחרים את המומחה הרפואי?
- מומחיות בתחום: יש לפנות לרופא בכיר, בעל ניסיון רב וידע רחב, המתמחה בתחום הרפואי הרלוונטי. כך למשל במקרה של בריחת שתן, על עורך הדין המייצג את הנפגעת, לפנות לאורולוג מומחה, אשר יבסס את כל טענות התביעה.
- בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת: חשוב מאוד כי המומחה הרפואי אליו פונים, יהיה מנוסה בכתיבת חוות דעת ובמתן עדות בתיקי רשלנות רפואית.
- לו"ז ועלויות: יש לוודא כי המומחה הרפואי יכול לכתוב את חוות הדעת במועד בו מתוכנן להגיש את כתב התביעה (קל וחומר במקרים בהם ישנה סכנה של התיישנות התביעה ועל כן קיימת דחיפות להגישה בהקדם). כמו כן, יש לוודא כי התובעת יכולה לעמוד בעלויות של חוות הדעת, המהוות את ההוצאה המרכזית בתביעה.
חוות דעת מטעם הנתבע
לנתבע בתביעות רשלנות רפואית, קיימת הזכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, אשר תפקידה יהיה לסתור את חוות הדעת אשר הוגשה מטעם התביעה. המומחה הרפואי מטעם הנתבע, ינסה לבסס את הטענה כי הטיפול שניתן על ידי הנתבע, היה בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל.
לחילופין, או בד בבד, ייתכן ותישמע טענה כי אף אם נפל פגם בטיפול שניתן לתובעת, הרי שהוא לא זה שגרם לנזקים המפורטים בתביעה. כלומר, ישנו ניתוק של הקשר הסיבתי בין הטיפול לבין הנזקים הנטענים.
משהוגשו שתי חוות הדעת, האחת מטעם התביעה ואחת מטעם ההגנה, יידרש בית המשפט להכריע בין שתי חוות הדעת. אולם, במקרים רבים, מתקשה בית המשפט לקבל החלטה, היות שהמדובר בעניין רפואי. במצב זה, ימנה בית המשפט מומחה שלישי, מטעמו, אשר דעתו תכריע את גורל התביעה: האם הנתבע התרשל וחב בפיצוי לתובעת, או האם הנתבע פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול הסביר ועל התביעה להידחות.
