בריחת שתן בזמן פעילות גופנית היא מצב בו דולף שתן במהלך תנועה המפעילה לחץ על השלפוחית. תופעה זו מתרחשת בזמנים הכי פחות רצויים, כגון במהלך אימון גופני או בעיצומו של ערב רומנטי.
אך ניתן לנקוט בצעדים על מנת למנוע התרחשות חוזרת של המצב.
הגורמים לבריחת שתן בפעילות גופנית
כשבעיה של בריחת שתן בזמן פעילות גופנית מתרחשת במהלך פעילות גופנית, היא קשורה לחוסר היכולת לחזק כראוי את שרירי רצפת האגן. אלו הם השרירים בהם משתמשים על מנת להפסיק זרימת שתן. ככל ששרירים אלו חלשים, כך גובר הסיכוי לדליפה. גיל ומשקל גוף עודף עשויים לגרום לדליפת שתן במאמץ המופעל על הגוף.
גורמים נוספים המאפשרים בריחת שתן בזמן פעילות גופנית הם חולשת שרירי הסוגרים בצוואר שלפוחית השתן, בעיה עם הדרך בה שריר הסוגר נפתח ונסגר, במיוחד כשאדם אינו מקפיד על פעילות גופנית קבועה, ומצבים בריאותיים כגון שיעול כרוני ועישון ארוך טווח, המקשים על פעילות גופנית תקינה. כששרירי האגן נחלשים, השלפוחית צונחת לתנוחה המונעת שליטה על הסוגרים, והתוצאה היא דליפת שתן.
תסמינים של בריחת שתן בזמן פעילות גופנית
התסמין העיקרי של בריחת שתן בזמן פעילות גופנית הוא דליפה במהלך פעילות גופנית או תנועה מאומצת. דוגמאות לפעילויות הקשורות לדליפת שתן כוללות צחוק, שיעול, הרמת משאות כבדים או פעילות גופנית אירובית. הדליפה עשויה להיות קטנה ולהתבטא במספר טיפות, או שהיא מופיעה בצורת זרם ממשי של שתן.
צעדים ביתיים למניעת בריחת שתן
ניתן לבצע תרגילים פשוטים בבית כדי למנוע בריחת שתן בפעילות גופנית. האפשרויות כוללות:
תרגילי קיגל – אלו הם תרגילים המיועדים לשרירי האגן. יש להתחיל עם שלושה סטים של עשר לחיצות אגן ביום. אף אחד בסביבה לא ירגיש בביצועם. לביצוע התרגילים, יש לכווץ את האגן כמו בניסיון לעצירת זרימת שתן. תרגיל זה מוביל להידבקות שרירי רצפת האגן, ויש לבצעם מבלי להזיז את הרגל, הישבן או שרירי הבטן.
הרמת משקולות – תרגילים אלו מסייעים לחיזוק השרירים. כשמבצעים תרגילי סקוואט עם משקולות, ומכופפים כל פעם רגל אחרת, ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן. מתחילים עם משקולות קטנות ובהדרגה ניתן לעבור למשקולות כבדות.
ירידה במשקל – עודף משקל עשוי לגרום לבריחת שתן גדולה יותר, כך שכל קילוגרם שמופחת מהגוף, מקל את התסמינים, ומאפשר ביצוע פעילות גופנית טובה יותר.
הרקה מתוזמנת – מומלץ לרשום את זמני ההשתנה ומועדי דליפת השתן, כדי לקבל מושג לגבי "דפוסי" הדליפה ולמנוע אותה בעתיד באמצעות הליכה לשירותים בזמנים אלו.
אימון שלפוחית השתן – בתרגיל זה, יש להגביר את המרווחים בהם הולכים לשירותים, ולהמתין עוד מעט. לדוגמא, בהתחלה הולכים לשירותים אחת לשעה במשך פרק זמן מסוים. לאחר מכן משנים את לוח הזמנים לשעה וחצי, ובסופו של דבר לשעתיים עד שלוש או ארבע שעות בין הביקורים בשירותים.
טיפולים רפואיים
למקרים חמורים יותר של בריחת שתן בזמן פעילות גופנית, וכשהצעדים העצמיים והביתיים נכשלו, ניתן לקבל טיפולי התערבות מורכבים יותר.
מכשור רפואי – הרופא עשוי להחדיר לנרתיק מכשיר שנקרא pessary. זוהי טבעת שכשהיא מוחדרת, היא מפעילה לחץ על השופכה על מנת לשמור אותה במיקום הרגיל. פעולה זו מקטינה דליפות שתן, אך תופעות הלוואי האפשריות כוללות הפרשות מהנרתיק וזיהומים.
זריקות – ניתן להזריק חומרים לרירית השופכה, המגדילים את גודלה, כך שנוצרת התנגדות נגד זרימת השתן. חומר ההזרקה הנפוץ ביותר הוא קולגן, ואם הטיפול מצליח, יש לקבל זריקות תקופתיות.
