בריחת שתן בזמן קיום יחסי מין היא תופעה המתרחשת בקרב נשים רבות, כשלמעשה לא ניתן לספק נתונים מדויקים בנוגע לשכיחות התופעה וזאת כיוון שמדובר על תופעה מביכה שנשים רבות נמנעות מלדווח עליה לרופא הנשים שלהן.
תופעה זו לא מתרחשת בקרב גברים, שכן ישנו מנגנון מיוחד בגברים המונע את האפשרות של מעבר שתן דרך הפין הזקוף. הנשים הסובלות מתופעה זו מדווחות על פגיעה חמורה באיכות החיים שלהן עד כדי הימנעות מקיום יחסי מין.
מה הם הגורמים לבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין?
הגורם המרכזי לבריחת שתן במהלך קיום יחסי מין הוא היחלשות של שרירי רצפת האגן או צניחה של שלפוחית השתן לקרקעית האגן. במצבים אלו כאשר מתרחשת עלייה בלחץ התוך בטני, מופעל לחץ על שלפוחית השתן והיא מתרוקנת בעקבות כך. ההיחלשות של שרירי רצפת האגן מתרחשת בדרך כלל בעקבות לידות הסמוכות זו לזו, לידה של תינוק מאקרוזומי, לידה טראומטית, גיל מבוגר ועוד.
לא אחת מתברר כי שלפוחית השתן צנחה לכיוון הנרתיק וכי במהלך החדירה הווגינלית, הפין דוחק את השלפוחית וגורם להופעת הצורך להשתין.
כמו כן, ייתכן שמדובר על סוג מסוים של בריחת שתן המתרחשת כתוצאה מהרפיה של שריר הדטרזור בשלפוחית בעקבות הופעה של רגש עוצמתי. תופעה זו נקראת בשפה המקצועית cataplexy וככל הנראה גורמת לסוג ספציפי של בריחת שתן הנקרא בריחת שתן מצחוק או giggle incontinence. במידה ומדובר בבריחת שתן מצחוק, רוב הסיכויים שבריחת השתן תתרחש בזמן שהאישה תגיע לפורקן (אורגזמה).
מה הם התסמינים של בריחת שתן בזמן קיום יחסי מין?
בריחת שתן בזמן קיום יחסי מין יכולה לבוא לידי ביטוי בדליפה של מספר טיפות בלבד בזמן האורגזמה הנשית או בזמן המשגל כולו, אך ישנן גם נשים הסובלות מבריחה של כמות שתן משמעותית.
ישנן נשים הסובלות מבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין רק כאשר הן נמצאות בתנוחה מסוימת או כאשר הן מפעילות שרירים מסוימים וישנן שחוות את הבריחה של השתן בזמן קיום יחסי מין בכל תנוחה שהיא.
עוד יש לציין, כי ישנן נשים שיסבלו מבריחת שתן לא רק בזמן קיום יחסי מין, אלא בכל מצב שבו תתרחש עלייה בלחץ התוך בטני. כך למשל נשים רבות הסובלות מבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין מדווחות כי הן סובלות במקביל גם מבריחת שתן בזמן פרץ צחוק, בריחת שתן בזמן התעטשות, בריחת שתן בזמן מעבר מישיבה לעמידה ועוד.
הבעיה אמנם נחשבת לבעיה פיזיולוגית בעיקרה, אך חשוב להבין כי מדובר על בעיה הגורמת לקשיים חברתיים ולבעיות נפשיות ורגשיות. נשים רבות הסובלות מבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין נמנעות מקיום יחסי מין, מתרחקות מקשרים אינטימיים ובאופן כללי סובלות מדימוי עצמי נמוך ומפגיעה בביטחון העצמי.
כיצד מאבחנים בריחת שתן בזמן קיום יחסי מין?
תהליך האבחון כולל בראש ובראשונה בירור רפואי הכולל פירוט של התסמינים, בדיקה מדוקדקת של כל התרופות שנוטלת הנבדקת, בירור היסטוריה של ניתוחים או של לידות קודמות ועוד. לאחר מכן יש לבצע בדיקה גינקולוגית מלאה ובדיקה פיזיולוגית שמטרתה להתחקות אחר גורמים שונים שהיו יכולים לגרום לבריחת השתן. לאחר שנאספים הממצאים הרלוונטיים מהאנמנזה הרפואית ומהבדיקה הגופנית, ניתן להמשיך ולבצע בדיקות נוספות בהתאם לצורך.
בין היתר ניתן לבצע בדיקת שתן כללית, בדיקת שארית שתן לאחר התרוקנות, בדיקה אורודינמית ועוד. מטרת תהליך האבחון להבין את הגורם לבעיה בנבדקת באופן ספציפי על מנת שניתן יהיה להגיש לה את הטיפול המתאים.
כיצד מטפלים בבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין?
הטיפול בבריחת שתן בזמן קיום יחסי מין משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה, למידת החומרה של הבעיה, למידת הפגיעה באיכות החיים של המטופלת ולתסמינים הנוספים מהם סובלת המטופלת. כמו כן, חשוב לתת את הדעת לטיפולים שכבר עברה המטופלת בעבר ולמידת ההצלחה שלהם. באופן כללי, הטיפול מבוצע בכמה שלבים ובאופן מדורג.
בשלב הראשון יש לבצע שינויים מסוימים בהתנהגות הכוללים למשל הפחתת משקל, הימנעות מצריכת קפאין ואלכוהול, התרוקנות מלאה לפני קיום יחסי מין ועוד. בנוסף, מומלץ להתחיל בביצוע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן המסייעים למטופלת לזהות את השרירים האחראיים על תפקוד שלפוחית השתן ולשלוט בהם באופן מוצלח יותר.
במידה והטיפול ההתנהגותי לא מצליח להביא לתוצאות הרצויות ניתן לשלב בטיפול גם שימוש בתרופות נגד בריחת שתן. הבחירה בתרופות המתאימות משתנה גם כן בהתאם לגורם לבעיה, שכן ישנן תרופות שגורמות להרפיית שריר השלפוחית בעוד שאחרות גורמות דווקא לכיווץ הסוגר של השלפוחית.
טיפולים רדיקליים יותר כוללים הזרקת בוטוקס לשלפוחית. טיפול זה מתאים לסובלות משלפוחית רגיזה כשיש לחזור על הטיפול אחת לשלושה חודשים בממוצע. במידה ויש להצר את השופכה, ניתן להזריק חומרים שונים לעיבוי דופן השופכה כמו למשל בולקמיד. במקרים החמורים ביותר ובמידה והטיפולים השמרניים לא הועילו, יש לשקול את ההתערבות הכירורגית.
