טיפול תרופתי לבריחת שתן ניתן לסובלים מבריחת שתן מהווה חלק חשוב במכלול טיפול תרופתי לבריחת שתן השמרניים. נכון להיום, ישנו מגוון רחב של תרופות המיועדות לסייע לסובלים מבריחת שתן והטיפול מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שסוג התרופות משתנה בהתאם לסוג הבעיה ולגורמים שהובילו להתפתחותה.
כך לדוגמה ישנן תרופות שמטרתן להפחית את מידת הרגישות של שרירי השלפוחית, המיועדות לסייע לסובלים מפעילות יתר של השלפוחית (שלפוחית רגיזה) ואילו מצד שני ישנן כאלו שמטרתן להביא לתוצאה ההפוכה, כלומר לגרום לחיזוק שרירי הסוגר.
בנוסף לתרופות המשפיעות באופן ישיר על השלפוחית, ישנן גם תרופות המיועדות לטפל בבריחת שתן הפועלות באופן עקיף. כך לדוגמה ישנן תרופות שמטרתן להביא להפחתת נפחה של בלוטת הערמונית, המיועדות עבור גברים הסובלים מאי נקיטת שתן בעקבות חסימת מוצא השלפוחית (אי נקיטת שתן גולשת), ישנן למשל תרופות אנטיביוטיות המיועדות לטפל בסובלים מדליפת שתן עקב דלקת בדרכי השתן ועוד. במאמר זה נפרט אודות התרופות המרכזיות המיועדות עבור אלו הסובלים מסוגים שונים של בריחת שתן.
תרופות אנטימוסקריניות
ההתכווצות של שריר השלפוחית מווסתת על ידי קולטנים מיוחדים הנקראים קולטנים מוסקריניים מתת סוג M2 ו- M3. הקולטנים הנ"ל גורמים להתכווצות של שריר השלפוחית כאשר הם מגורים על ידי אצטילכולין המשוחרר מעצבים כולינרגיים. אי לכך, על ידי חסימת הקולטנים בעזרת תרופות, ניתן למנוע את הגירוי של הקולטנים ובעקבות זאת את ההתכווצות של שלפוחית השתן, המתרחשת באופן לא תקין בקרב הסובלים משלפוחית רגיזה.
כיום ישנו מגוון רחב של תרופות אנטימוסקריניות הנבדלות אלו מאלה במשך הפעולה שלהן, במידת הסלקטיביות שלהן, בכמות תופעות הלוואי שלהן, בצורת השחרור של החומרים הפעילים לדם (שחרור איטי או שחרור מושהה) ועוד. בין היתר מדובר על תרופות כמו למשל Trospium, Tolterodine, Darifenacin, Oxybutynin ועוד.
מאחר והקולטנים המוסקריניים ממוקמים לא רק בשלפוחית השתן, אלא גם במגוון איברים נוספים אחרים, הרי שלתרופות אלו ישנו מגוון רחב של תופעות לוואי המופיעות בדרך כלל באופן תלוי מינון. בין היתר מדובר על יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, שיתוק קיבה, עצירות, בצקת פריפרית ועוד. כמו כן, במקרים חריגים הטיפול התרופתי יכול "להצליח יתר על המידה" ולגרום לאצירת שתן.
תרופות ממשפחת ה- SNRIs
התרופות ממשפחת ה- SNRIs מתאימות עבור מטופלים הסובלים מהבעיה ההפוכה, כלומר עבור אלו הסובלים מבריחת שתן עקב היחלשות של הסוגר. בעיה זו עלולה לבוא לידי ביטוי באי נקיטת שתן במאמץ, כלומר בדליפת שתן כל אימת שמתרחשת עלייה בלחץ התוך בטני. מצב זה מתרחש למשל בזמן צחוק, עיטוש, שיעול ועוד. התרופות במשפחה זו גורמות לגירוי ברמת חוט השדרה הסקרלי של עצב הפודנדל ובאופן זה גורמות לעלייה של טונוס השריר הספינקטרי.
בין היתר מדובר על תרופות כמו למשל (Cymbalta (Duloxetine ותופעות הלוואי האפשריות של השימוש בתרופות ממשפחה זו כוללות תסמינים כגון: בחילות, חוסר תיאבון, עצירות, יובש בפה ועוד.
חוסמי אלפא וחוסמי 5 אלפא רדוקטאז
חוסמי אלפא וחוסמי 5 אלפא רדוקטאז הן תרופות המיועדות עבור גברים הסובלים מאי נקיטת שתן גולשת, הנובעת כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית. תרופות אלו גורמות לירידה בנפח הערמונית ולהפחתת ההתכווצויות של הערמונית וכך מביאות להפחתת התסמינים במערכת השתן.
תופעות הלוואי של חוסמי אלפא (Tamsulosin, Alfuzosin ו- Doxazosin למשל) כוללות בין היתר כאבי ראש, סחרחורות ושפיכה רטרוגרדית ואילו תופעות הלוואי של חוסמי 5 אלפא רדוקטאז (Propecia, Finasteride ו- Avodart למשל) כוללות למשל פריחה, הפרעות בתפקוד המיני, גינקומסטיה ועוד.
דליפת שתן היא תופעה שכיחה מאוד ששכיחותה עולה עם הגיל. לפי ההערכות העדכניות ביותר שיש בידינו כיום, נראה כי למעלה מעשרה אחוז מהנשים מעל גיל שישים וחמש סובלות מדליפת שתן מדי יום וכי לפחות שליש מהנשים מעל גיל זה סובלות מבריחת שתן ברמה זו או אחרת.
בעיה זו גם שכיחה מאוד בקרב גברים אך יש לציין כי מאחר ומדובר על בעיה הגורמת למבוכה רבה, הרי שככל הנראה שכיחותה גבוהה מהידוע לנו על רקע של הימנעות מדיווח ופניה לקבלת טיפולים בדליפת שתן.
מאחר ומדובר על בעיה כה שכיחה, הרי שאין זה פלא שבמהלך השנים באו לעולם טיפולים רבים שמיועדים לסייע לסובלים מבעיה זו. לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר על בעיה שיכולה להתפתח כתוצאה ממגוון רחב של גורמים ומן הסתם בכל גורם יש לטפל באופן שונה. במאמר זה נפרט על טיפולים בדליפת שתן המרכזיים.
טיפולים בדליפת שתן בפאן ההתנהגותי
הכלל החשוב ביותר המנחה את הרופא המטפל בסובלים מאי נקיטת שתן הוא שיש לבצע את הטיפול באופן מדורג ולהתאים אותו לכל מטופל ומטופל באופן אישי בהתאם למידת ההשפעה של הבעיה על איכות החיים, סוג אי נקיטת השתן והגורם לבעיה. לפיכך, קו הטיפול הראשון הוא הטיפול ההתנהגותי המסייע להתמודדות עם ההיבט הרגשי של בריחת שתן. יש לציין כי ישנן התערבויות שאינן טיפוליות שבכוחן לסייע למטופל ליהנות מאיכות חיים קרובה לנורמה כמו למשל פדים לספיגת שתן, מלחציים לפין ועוד.
הטיפול ההתנהגותי כולל בעיקר את האלמנטים הבאים: הגבלת כמות הנוזלים בעיקר לפני הכניסה למיטה, הפחתת הצריכה של קפאין ואלכוהול, איזון של מחלת הסוכרת, הפחתה במשקל, חיזוק של שרירי רצפת האגן באמצעות פיזיותרפיה וביופידבק, השתנה יזומה במועדים קבועים ועוד. ההצלחה של הטיפול ההתנהגותי תלויה בעיקר במידת החומרה של הבעיה ובמידת ההיענות של המטופל לטיפול, כלומר ברמת המוטיבציה של המטופל.
טיפולים בדליפת שתן בעזרת תרופות
בדרך כלל הטיפול התרופתי יהיה קו שני של התערבות, אך לא אחת יחליט הרופא להתחיל טיפולים בדליפת שתן בעזרת תרופות במקביל לטיפול ההתנהגותי. כפי שציינו, הטיפול באופן כללי מותאם לכל מטופל באופן אישי בהתאם לדרגת החומרה של הבעיה, לאטיולוגיה שלה, לסוג אי נקיטת השתן ועוד, כשהדבר נכון גם בנוגע לטיפול התרופתי.
ישנו מגוון רחב של תרופות המיועדות עבור חולים הסובלים מאי נקיטת שתן כשלתרופות השונות השפעות שונות. להלן הסוגים המרכזיים של התרופות המשמשות לטיפול בבריחת שתן:
- תרופות אנטימוסקריניות (אנטיכולינרגיות) – תרופות שתפקידן לחסום את הרצפטורים המוסקריניים הממוקמים בשריר שלפוחית השתן. תרופות אלו מיועדות עבור חולים שסובלים מפעילות יתר של שלפוחית השתן (שלפוחית רגיזה).
- תרופות ממשפחת ה- SNRIs – תרופות אלו מתאימות עבור הסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ שכן הן מביאות לעלייה בטונוס של שריר הסוגר.
- אנטיביוטיקה – תרופות אנטיביוטיות משמשות לטיפול בסובלים מאי נקיטת שתן על רקע דלקת בדרכי השתן.
- חוסמי אלפא ומעכבי 5 אלפא רדוקטאז – שתי משפחות של תרופות המיועדות לטפל בגברים הסובלים מאי נקיטת שתן גולשת על רקע ערמונית מוגדלת החוסמת את מוצא השלפוחית. תרופות אלו פועלות על הערמונית ומביאות להפחתת הלחץ ממוצא השלפוחית ולהקטנת נפח הערמונית.
הזרקת חומרים לשלפוחית ולשופכה
לאחר שמוצו הטיפולים השמרניים, יש לשקול מעבר לטיפולים פחות שמרניים. לפני שבוחרים באופציה הכירורגית, ניתן לשקול הזרקה של חומרים שונים לשלפוחית או לשופכה.
הזרקה של בוטוקס לשלפוחית למשל יכולה להוביל להרפיה של השריר וכך לסייע סובלים מאי נקיטת שתן על רקע של פעילות יתר של שרירי השלפוחית ואילו הזרקת בולקמיד לשופכה יכולה להביא להיצרות של השופכה וכך לסייע לסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ.
ניתוחים לטיפול בסובלים מאי נקיטת שתן
הבחירה בניתוח וטיפולים בדליפת שתן מתאימה עבור חולים הסובלים מאי נקיטת שתן חמורה, שלא הצליחו להפיק תועלת ממגוון הטיפולים השמרניים שהוזכרו לעיל. גם כאן יש להבין כי ישנו מגוון רחב ביותר של ניתוחים ושהבחירה בניתוח המתאים משתנה בהתאם לאטיולוגיה של הבעיה, מין המנותח, סוג אי נקיטת השתן ועוד.
בין היתר מדובר על ניתוחים להרמת השלפוחית והשופכה, ניתוחים להשתלת משאבה על השופכה (לשליטה ידנית על ריקון השלפוחית), ניתוחים לכריתת הערמונית, ניתוחים להשתלת סרט נטול מתח לתמיכה בשלפוחית השתן לאחר צניחת השלפוחית, ניתוחים להגדלת נפח השלפוחית על ידי שימוש בלולאת מעי ועוד.
