כולנו מכירים את נורות הלד כנורות חדישות ופופולריות, אך מסתבר שעשויה להיות להן תועלת רפואית מפתיעה. על פי מחקרים
עדכניים, אפשרי כי נורות אלה תוכלנה לטפל ולמנוע תופעה של בריחת שתן. אך מהן בכלל נורות לד? הן אולי נראות דומות בצורתן לנורות הליבון הוותיקות, אבל מדובר במנורות אחרות לגמרי. אלה נורות הרבה יותר חסכוניות. יש בהן חלקים מוליכים למחצה, דיודות, והן לא מבוססות על תיל לוהט, כמו שקיים בנורות הלהט המתחממות.
בואו נכיר מקרוב את המנורה החסכונית לטיפול בשלפוחית רגיזה ובריחת שתן
שלפוחית רגיזה באה לידי ביטוי בצורך מוגבר למתן שתן. פעמים רבות מצב כזה מקושר עם בריחת שתן, כאשר הסובלים מכך נאלצים למהר לשירותים לא פעמים או שלוש וגם לא עשר פעמים ביום, אלא לפעמים עשרות פעמים ביום, כאשר עם העלייה בגיל, התופעה פוגעת באיכות חייהם של יותר אנשים.
מחקר מגלה כי נורת לד רגילה, זעירה, תוכל ככל הנראה לטפל בבעיה בצורה משביעת רצון. כן, זוהי אותה נורת לד (LED) המביאה לחיסכון עצום באנרגיה. הנורות צורכות מעל 70 אחוז פחות אנרגיה לעומת הנורות הוותיקות. נורות לד של כ-10 – 12 וואט מפיקות את אותה רמת אור שמפיקות נורות ליבון רגילות, של 50 וואט.
מהן הסיבות המרכזיות לבריחת שתן עקב שלפוחית רגיזה?
ההנחה הרווחת כיום היא כי שלפוחית רגיזה איננה נובעת מסטרס או קשיים רגשיים אלא משילוב של תופעה עצבית ביחד עם התכווצויות בשלפוחית. השרירים מתכווצים עקב אות נוירולוגי והדבר יוצר תחושה כמעט מתמדת של צורך במתן שתן. התופעה הזאת מוכרת מאוד וגורמת לסבל של מיליוני אנשים בעולם. עד כה, הטיפול השמרני כלל תרופות לדליפת שתן, המלצות להימנע ממשקאות משתנים, כגון אלכוהול וקפאין. חלק מהמטופלים עושים שימוש בתרגילים שונים לצורך חיזוק רצפת האגן. אך אלו רחוקים מלהספיק עבור אחוז ניכר מקרב הסובלים משלפוחית רגיזה. הליך כירורגי התבסס בשנים האחרונות בתור טיפול יחסית יעיל, אך הטיפול החדש בתאורת לד עשוי להפוך אותו לנחלת העבר. מה עוד שחלק ניכר מהמנותחים סובל מהשפעות לוואי ניכרות. האלקטרודה שמשתילים שנועדה להשפיע על פעילות העצבים שמעצבבים את השלפוחית משפיעה גם על עצבים סמוכים אחרים.
שילוב בין הנדסה גנטית לבין לד
השימוש בתאורת לד לטיפול בשלפוחית רגיזה ובריחת שתן נראה מבטיח. בשלב זה, התוצאות הטובות התגלו בניסוי בעכברים. התהליך עצמו לא מתחיל ונגמר בנורות הלד אלא משלב הנדסה גנטית מתקדמת. בשיטות של הנדסה גנטית, גורמים לתאי עצב לייצר חלבונים שמגיבים לאור. ברגע שהאור מוקרן על סביבת תאי העצב הללו, התאים הללו יתחילו להגיב או להפך, יחדלו מלפעול. עד כה, השיטה זאת שימשה למטרות מחקריות, אך הרעיון להפוך אותה ליישומי לצרכי טיפול מתחיל להפוך למציאות.
חוקרים השפיעו על תאים סמוכים לשלפוחית השתן בעכברים. באמצעות הנדסה גנטית על ידי נגיפים, הצליחו לגרום השפעה על תאי עצב בעת חשיפה לצבעים מסוימים של מנורות לד. תאי העצב, שתפקידם לעורר את הצורך להשתין כאשר השלפוחית מלאה, פועלים בצורה שגויה בקרב בעלי שלפוחית רגיזה. הפתרון שבו נקטו המדענים היה לצד השינוי הגנטי על תאי העצב לבצע השתלה של לדים זעירים, שמופעלים במשדר.
ברגע שבוצעה התרוקנות של השלפוחית (השתנה) בפרקי זמן סמוכים, משדר המחובר למחשב גורם להדלקת המנורות. כך, הפעילות העצבית מעוכבת ועימה מעוכב הצורך להתרוקן. לאחר פרק זמן מסוים, הנורה נכבית, על מנת למנוע מצב שבו הצורך להשתין מעוכב יותר מדי, השלפוחית מלאה ותתרחש דליפת שתן. בשלב זה, טרם הוחל בניסוי בבני אדם אך השאיפה היא להגיע לשם בעתיד.
